לוי נ' שגיא מוטורס שיווק ושירות מרכזי בע"מ

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לחייב התובע להפקיד בקופת בית המשפט סך 100,000 ₪ על מנת להבטיח את הוצאותיה במשפט.

העובדות:

הנתבעת היא חברה העוסקת בשיווק ומתן שירות לחברות רכב שונות בישראל, ובין היתר מפעילה מוסך מורשה לתיקוני רכב לחברת יוניברסל מוטורס ישראל בע"מ.

התובע ביקש לשכור שטח מקרקעין לצורך הפעלת מכון לשטיפת כלי רכב.

אין מחלוקת כי הצדדים התקשרו ביום 30.9.05 בהסכם שכירות, לפיו השכירה המבקשת למשיב חלק מהקרקע הידועה כגוש 6365, חלקות 67, 68 ואת השימוש ב- 11 חניות הסמוכות לו (להלן: "הנכס"), לצורך הקמה וניהול מכון לרחיצת מכוניות (להלן: "הסכם השכירות").

אין מחלוקת שהעסק נסגר ואינו פעיל עוד בנכס.

במקביל, התקשרה הנתבעת ב"חוזה יחסים מסחריים", עם הגב' מרים פרחי (להלן: "פרחי"), שותפתו של התובע במכון השטיפה, לפיו תעביר התובעת לרחיצה במכון, את כלי הרכב שבטיפולה, כמוגדר בהסכם, במחירים מיוחדים שנקבעו בין הצדדים. כן סוכמו תנאים נוספים לשיתוף פעולה מסחרי בין הצדדים (להלן: "ההסכם המסחרי").

התביעה:

אליבא התובע, הפרה הנתבעת את שני ההסכמים.

ראשית, טען התובע כי סכומי החשבוניות בגין התשלומים הנוספים הכרוכים בשכירות, כגון: עבור

ארנונה, מים וחשמל, שמירה וכיבוי אש, היו מופרזים ומוגזמים והנתבעת לא הציגה בפניו הוכחה לתשלומים בגין שירותים אלה, חרף דרישתו.

שנית, הנתבעת לא סיפקה למכון הרחיצה 6 מתוך 11 החניות שהיה עליה להעמיד לרשותו, לפי הסכם השכירות.

שלישית, הנתבעת חייבה את מכון הרחיצה בתשלום נזקים שנגרמו לרכבים שבאחריותה, הגם שלא היתה למכון אחריות לנזקים אלה.

רביעית, הנתבעת לא שילמה כלל בעד השירותים שקיבלה ממכון הרחיצה, למעט סך של 10,000 ₪, והפסיקה חד צדדית את הפניית כלי הרכב לרחיצה. התובע פירט בכתב התביעה שיטות מסוימות בהן נקטה, לטענתו, הנתבעת לשם קבלת שירותי רחיצה ללא תשלום.

חמישית, הנתבעת גרמה נזקים גדולים למכון השטיפה, והביאה בסופו של יום לסגירתו, כאשר חסמה את גישת כלי רכב אחרים למתקן השטיפה וניתקה את המים והחשמל למתחם המכון. הנתבעת הגדילה לעשות כשסיכלה את מכירת מכון השטיפה לרוכש פוטנציאלי, שאף בא עימה בדברים וסיכם עמה את התנאים המסחריים לניהול מכון השטיפה במתחם, כששלחה לתובע הודעת סירוב להארכת הסכם השכירות, וכשהחליטה על שעת עצמה לפרק את הציוד של מכון השטיפה ולהעבירו לאחסון במקום אחר, ללא ידיעתו ולא בהסכמתו של התובע ואף סירבה להשיבו לתובע. הנתבעת גרמה נזק לציוד והביאה לאבדן ערכו.

לאור האמור טוען התובע, בתביעתו, כי סך הסכומים שהנתבעת חבה לו בשל כל האמור, עולה על חובו לנתבעת, והעמיד תביעתו על סך כ- 500,000 ₪.

הבקשה:

הנתבעת מכחישה את טענות התובע. אליבא גרסתה, התובע, הוא לבדו, הפר את הסכם השכירות ולכן בדעתה להגיש תביעה שכנגד (ככל ותתקבל הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה).

הנתבעת טוענת שנמנעה מלהגיש תביעה נגד התובע, לנוכח חוסר יכולתו לפרוע חיוביו, כפי העולה מן העובדה שמעולם לא שילם דמי שכירות לפי האמור בהסכם השכירות. על כן, מתקיים החשש, כי הנתבעת לא תוכל לגבות מהתובע את הוצאות ניהול ההליך דנן, לא כל שכן את הוצאות התביעה שכנגד.